top of page
  • isab1122

לידה פעילה




"אין שום בעל חיים המאמץ לעצמו תנוחה כל כך בלתי מתאימה במהלך מאורע כה חשוב וגורלי בחייו"(ד"ר פיטר דאן, על שכיבה במהלך לידה, כפי שהוא מצוטט בספרה של ג'אנט בלאסקס – לידה פעילה)

כדי להסביר מה היא לידה פעילה, נתאר קודם כל איך מתנהלות היום חלק גדול מהלידות בבתי החולים בישראל.

אישה נכנסת לחדר הלידה עם צירים.בחדר הלידה יש בעיקר מיטה, ולידה ניצב מוניטור.האישה נכנסת לחדר הלידה, רואה מיטה, מה עושה? נשכבת!! הבעל מתיישב לידה.המיילדת נכנסת לחדר, רואה אישה שוכבת על המיטה, מה היא עושה? מחברת אותה למוניטור!!בני הזוג רואים מוניטור שמוציא מתוכו פלט נייר שמראה את הצירים, ורושם כל הזמן את דופק התינוק, ומייד מפנים שניהם את עיניהם ותשומת ליבם מהאישה ומה שהיא מרגישה – למוניטור!!האישה ששוכבת על הגב ומרותקת למוניטור, משתדלת לא לזוז יותר מידי, כדי שהמוניטור לא יאבד את הדופק ולא יזוז מהמקום. בגלל שהיא לא זזה, ובגלל שהיא שוכבת על הגב, הכאבים קשים ביותר. בגלל שהיא לא בתנועה ובתזוזה ההתברגות של התינוק באגן קשה יותר. בגלל שההתברגות קשה יותר, ובגלל שההתכווצות של הרחם לא יכולה להיעזר בכוח הכובד של התינוק, הכאב רב יותר והפתיחה איטית יותר. ולכן האישה נוטה יותר לבקש אפידורל. ברגע שהאישה קיבלה אפידורל, היא תפסיק לכאוב, ותרגיש הקלה. אבל בשלב זה היא כבר תרותק למיטה באופן מוחלט עד הלידה ועד לתפוגת ההשפעה של האפידורל.

 

אז מהי לידה פעילה?

בלידה פעילה, האישה היא המובילה את התהליך, לפי מה שהיא מרגישה שנכון לה. לפי התחושות של הגוף שלה. האישה היא אקטיבית ועוזרת ללידה לקרות. לא הרופא או המיילדת מיילדים אותה. היא יולדת, והצוות הרפואי שם רק כדי לתת עזרה במידה ותצטרך.

לידה פעילה מסייעת לאישה להרגיש מחוברת למה שקורה לה, להרגיש חלק ממה שקורה ולא מנותקת. היא עוזרת לה להרגיש את הכוח שלה. היא אינה חסרת אונים. היא שותפה פעילה, שנעזרת ביכולות הטבעיות שלה ובכוחות שלה, כדי ללדת.

אין שום הגיון פיזיולוגי בלידה בשכיבה על הגב. לידה פעילה, מתבססת על הפיזיולוגיה של האישה ושל ההריון, ומשתמשת בנתונים האלה כדי להפוך את הלידה למהירה יותר, כואבת פחות. האישה יכולה להיעזר בכוח הכובד, במשקל התינוק והמים שלוחצים על צוואר הרחם ועוזרים לו להיפתח.אם תדמיינו את מבנה גוף האישה, את מיקום הפתח שדרכו צריך התינוק לצאת – ברור לגמרי שהתנוחה הנוחה ביותר להוציאו משם היא לא שכיבה על הגב, אלא עמידה, כריעה, או עמידה על הברכיים.

אם אנחנו נותנים לגוף של האישה להגיב לכאב בתנועה, הכאב יכוון את הגוף לתנוחה שהכי נכונה לאישה. אישה שמצליחה להקשיב גוף שלה בזמן הלידה, יודעת מה התנוחה הנכונה לה, ורק לעיתים רחוקות התנוחה הזו היא שכיבה.מחקרים הראו שנשים שנשארו זקופות ופעילות במהלך הלידה נהנו מיתרונות רבים ובניהם:

  • הצירים חזקים יותר וסדירים יותר

  •  הפתיחה מתרחשת ביתר קלות ויעילות

  •  האישה מצליחה יותר להרפות ולנוח בין הצירים

  • התקצרות של השלב הראשון והשני של הלידה

  •  פחות כאב, פחות מתח ופחות שימוש במשככי כאבים

  •  פחות מצוקה עוברית

  •  תחושת העצמה וחיבור של האישה לתהליך הלידה

 

איך מסייעת זקיפות הקומה והתנועתיות למהלך הלידה?

הצירים:פתיחת צוואר הרחם יעילה יותר בתנוחה זקופה, כיוון שכשאישה עומדת, משקל התינוק והמים ממשיך ללחוץ בעדינות על צוואר הרחם, גם בהפסקות שבין הצירים.

דחיפת התינוק כלפי מטה, תוך היעזרות בכוח הכובד, דורשת פחות אנרגיה מאשר דחיפתו בשכיבה בהחלקה אנכית. בשכיבה האישה צריכה להתאמץ יותר כדי להוציא את התינוק. הרחם גם נוטה קדימה בזמן התכווצות. כשהאישה זקופה ונוטה מעט קדימה, הרחם צריך להשקיע פחות מאמץ בהתכווצות. כשהאישה שוכבת, הרחם בנטייתו קדימה פועל נגד כוח הכובד.

הזויות של האגן ושל הרחם בתנוחה זקופה, מאפשרות כניסת התינוק לאגן בזוית הנכונה וביתר קלות. התינוק, צריך להיכנס לאגן של האישה בזוית מאוד מסוימת כדי להצליח לעבור דרכו החוצה. הקוטר הצר ביותר של התינוק, צריך להגיע לקוטר הצר ביותר של האגן, כך שהמעבר יתאפשר. כדי להגיע לזה, התינוק עושה תנועה סיבובית שנקראת התברגות, בתוך האגן. מה שדוחף אותו לתוך האגן הוא הרחם המתכווץ מעליו. כשהאישה עומדת, או זקופה, קל יותר לתינוק לרדת באגן. כוח הכובד שלו תומך ומסייע להתכווצויות של הרחם. כשהאישה בתנועה, האגן זז מצד לצד, הראש מוצא דרכו ביתר קלות בכיוון הנכון. דמיינו אבן גדולה שצריך להוציא מתוך צנצנת עם פתח קטן. כדי להוציא אותה, אנחנו מנערים את הצנצנת. גם התינוק, עם "מנערים" את האישה (לא באמת!! רק תזוזות קלות, הליכה, ישיבה על כדור, נענועי אגן בעמידה), מתכוון יותר טוב לכיוון הפתח.

האגן סגור מכל צדדיו ע"י עצמות שתוחמות אותו. ה"קיר" האחורי שלו, עצם הזנב המשולשת, היא בעלת יכולת תנועה. יש שם מפרק שיכול לנוע קדימה ואחורה. כשהאישה שוכבת על הגב, עצם הזנב שלה נלחצת למזרון, וסוגרת או מקטינה את מוצא האגן ומקשה על יציאת התינוק. כשהיא עומדת – הזנב שלה חופשי לנוע אחורה ומאפשר הגדלה של היציאה.

זרימת הדם ואספקת החמצן לתינוק טובה יותר כאשר האישה אינה שוכבת על הגב. שכיבה על הגב יוצרת לחץ על כלי הדם המרכזיים המזרימים דם לאזור הרחם והשלייה, ועשויה לגרום למצוקה עוברית. הלחץ על הוריד הנבוב התחתון, מקטינה את החזר הדם האימהי ללב ועשויה להוריד את לחץ הדם של האם. כאשר יולדת שוכבת על גבה, ישנו לחץ ישיר על אזור הסקרום שדרכו מגיעים העצבים המעצבבים את אזור הרחם. לחץ זה גורם לכאב רב יותר במהלך הצירים. תנוחות זקופות גם מפחיתות את הלחץ הזה וגם, כאמור לעיל, משפרות את זרימת לאזור ולכן גם את אספקת החמצן לרקמות. כל אלה תורמים להפחתה ברמת הכאב.

כאשר משקל התינוק, הרחם, המים והאיברים הפנימיים של האישה, יוצרים לחץ קבוע על רצפת האגן ועל הפרינאום הם מאפשרים הכנה וריכוך הדרגתיים של האיזור עוד לפני התחלת שלב הלחיצות. כמו כן תנוחה זקופה, מפזרת את הלחץ באופן שווה על הפרינאום ומקטינה את הסיכון לחתך החיץ.הלחיצה בתנוחה זקופה מאפשרת שימוש בשרירי עזר של הסרעפת ושל שרירי הבטן ביתר קלות, מה שמקצר את שלב הלחיצות ומקטין את הנזק לרצפת האגן.

 

אז תכל'ס – איך ללדת? 

כדי ללדת לידה פעילה כדאי להתכונן לפני.כדאי לקרוא, לקחת קורס הכנה מתאים, להכין את הנפש ואת הגוף. יוגה למשל, היא הכנה מצוינת של הגוף ללידה פעילה. אפשר וכדאי להתחיל בהריון גם אם לא עשיתן קודם.

עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא שלידה פעילה כמובן אינה הולכת ביחד עם אפידורל – ולכן כדאי להתכונן מבחינה נפשית ומבחינה טכנית התמודדות עם הכאב (למידת שיטות שמסייעות להתמודד עם הכאב – הרפיה, נשימות, עיסויים וכו').

מבחינת התנוחות – אין תנוחה אידיאלית.כל אישה צריכה למצוא את התנוחות הנוחות לה, ולשנות אותן כל הזמן במהלך שלבי הלידה השונים. כדאי להתנסות לפני הלידה בתנוחות שונות ולבדוק – מה נוח לך, מה לא. כדאי לשלב תנועתיות בכל שלבי הלידה, אך אין צורך בתנועה רבה. לא צריך להקיף את הקניון. מספיק תנועות קלות של האגן מצד לצד ובסיבובים.

כדי ללמוד עוד תנוחות שני ספרים מומלצים:"לידה פעילה", ג'אנט בלאסקס, הוצאת אלטרנטיבות, 2000 (עליו מתבסס מאמר זה)"לנוע בלידה וללדת בתנועה", שלומית רייפמן לויצקי

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page